עצות שימושיות לבעיות קשב וריכוז

על תופעת ההצקה והבריונות בין ילדים ובני נוער המתרחשת במרחבים הווירטואליים והפיזיים

הבריונות כיום אינה מתרחשת רק במרחב הפיזי אלא מקבלת יותר ויותר ביטוי גם באמצעות כלים טכנולוגיים, באמצעות רשת האינטרנט, הפלאפונים החכמים, אפליקציות למיניהן..

למעשה כל פגיעה שניתן לבצע במרחב הפיזי, למעט פגיעה פיזית כמו מכות, ניתן לבצע גם במרחב הווירטואלי. בין אם מדובר בקללות, השמצות, חרמות וכמובן במרחב הווירטואלי גם העלאת תמונות וקליפים. ההבדל בכל זאת בין בפגיעה במרחב הפיזי והווירטואלי הוא בזמינות, בקלות ובנגישות (במרחב הווירטואלי לא משנה אם הילד נמצא באזור), וכמובן במידיות של הדברים ובתפוצה העצומה.

בוחן עצמי האם הילד יודע להתמודד עם תסכול?
ילדים עם הפרעות קשב הימנעו מהסברים מעגליים

אל תמהרו להסביר הפרעות קשב ואימפולסיביות במונחי ADHD

אך טבעי הוא שהורים מבקשים להבין את הסיבות לקשיי ההתנהגות שילדם מפגין בבית או מחוצה
לו. הורים רבים שואלים בעלי מקצוע שאלות כגון: "מדוע מתקשה בני להקשיב לדברי המורה
ומתפרץ לדבריה לעיתים תכופות?", "למה הילד עצבני ומתוח?", "מה הסיבה לכך שבני מתקשה
להעתיק מהלוח ולפתור את תרגילי החשבון?". רוב בעלי המקצוע משיבים תשובות בסגנון: "הילד
סובל מקשיי ריכוז ואימפולסיביות", "זו תוצאה של ליקויי הלמידה שמהם הוא סובל", "בנך לוקה
בתזזיתיות יתר בגלל היותו היפראקטיבי". כאשר ההורה ימשיך בחיפושים אחרי הסבר משכנע
להיפראקטיביות, הוא יישלח עם הילד לאבחון יותר מעמיק כדי לגלות את הסיבה האמיתית. בעל
המקצוע המכובד יישיר מבט להורה המודאג ויבשר לו כי תוצאות האבחון מראות ללא ספק שהילד
סובל מ- ADHD - הפרעות קשב וריכוז.

למרות שהסברים אלה נשמעים לחלק מההורים כהסברים הגיוניים , אין הדבר כך כלל ועיקר. אלו
הסברים מעגליים שאינם מלמדים דבר וחצי דבר על הסיבה האמיתית לקשיי ההתנהגות והלמידה
שאותם מפגין הילד וודאי אינם רציניים. מטבע הדברים, הסברים אלו לא יובילו לפתרון הולם לקשייו
של הילד.

ילדים עם הפרעות קשב לפני שהולכים לטיפול

רגע לפני טיפול

מעטים הם ההורים אשר אינם חשים, לפחות פעם אחת בשלבי ההורות השונים, את הצורך
וההתלבטות בשאלה האם לשלוח את הילד לטיפול פסיכולוגי או לכל הפחות, לאבחון. על
מה ? כל סיבה טובה דייה (בכל גיל) – הילד בוכה בכל פעם שאומרים לו "לא", לא מוכן
ללכת לישון לבד, מתעקש לאכול רק ממתקים, מתפרץ ללא שליטה כשהוא רוצה משהו,
מתקשה להיפרד בגן מההורים וכשהם גדולים יותר – וויכוחים ומריבות על הכנת שיעורי בית,
התחצפות למורה, אלימות בכיתה, היפראקטיביות, חוסר יכולת להתרכז ועוד ועוד.
אז ראשית, יש בכך חדשות טובות – ההורים היום ערניים יותר, קשובים יותר, מודעים יותר
ולא מוכנים להתפשר על איכות חיי ילדיהם, חייהם שלהם – חיי משפחתם.
החדשות הפחות טובות הן שההורים היום עסוקים מאוד מחוץ לבית וכשהם כבר מגיעים
הביתה הם רוצים בית נקי (ואם אפשר שהמנקה ניקתה), גינה מטופחת (שהגנן סידר), אוכל
מוכן (שנקנה בקופסאות) ושקט, בעיקר שקט (כמה שיותר חוגים שיעייפו את הילדים) –
העקרונות המנחים – מהירות, השקעה מינימאלית, ואם אפשר מישהו מבחוץ ולא אנחנו
(הס מלהזכיר את העיקרון הכלכלי לפיו "כסף קונה הכול"). אז מה הפלא שבפרוץ הקושי
הראשון, פעמים רבות כשהילד עדיין קטן מאוד, רצים הורים רבים ופותחים את פורום
"מומחים לשירותכם" הראשון שעולה ב"גוגל" תחת הכותרת "טיפול פסיכולוגי לילדים"
וקדימה הולכים לפסיכולוג או למטפל באומנות או למרפא באמצעות בעלי חיים.
אז רגע אחד לפני הפקדת היקר לנו מכל בפני גורמי טיפול חיצוניים, חשוב לחשוף שתי
אמיתות גדולות ונסתרות בחינוך – האחת, הורות היא מקצוע והשנייה, הורים הם המטפלים הטובים ביותר לילדיהם!
הרי המצב הזה של הפניית ילדינו לטיפול חיצוני עם התגלות הקושי הראשון, משול לדילוג
קליל שלנו עצמנו מעל לראשינו אנו, מעל למקומנו כהורים אוהבים ודואגים, מעל האמת
הבסיסית לפיה אנו מכירים הכי טוב את ילדנו!

ילדים עם הפרעות קשב - התערבות תרופתית או חינוכית

התערבות חינוכית או תרופתית לילדים הסובלים מהפרעות קשב והתנהגות (ADHD)

מידי שנה 2%-3% מהילדים בישראל מאובחנים כסובלים משילוב כזה או אחר של הפרעת
קשב וריכוז, היפראקטיביות, תוקפנות ואימפולסיביות אך על -פי נתונים בינלאומיים ההפרעה
באה לידי ביטוי בהתנהגותם של לא פחות 5%-10% מהילדים עד גיל 18 . התסמונת
מאובחנת בדרך -כלל מעל גיל שלוש ומתבטאת בקשיים משמעותיים בריכוז ובהפרעות
התנהגות בלתי נשלטות בגן, בבית -הספר ובבית. הורים ומחנכים מוצאים את עצמם
מתוסכלים ,חסרי אונים ואובדי עצות מול ילדים בעלי פוטנציאל ויכולות מוכחים המתקשים
להקשיב או להתרכז לאורך זמן, הנמנעים או מסרבים לבצע מטלות החשובות להתפתחותם
הלימודית והחברתית , המתקשים להבליג ולהיות סובלניים ולעיתים קרובות פועלים
באגרסיביות ובחוסר דרך ארץ כלפי הוריהם אחיהם וחבריהם. כאשר קשיים התנהגותיים
אלה נמשכים לאורך זמן, הדבר מסכל במידה רבה את יכולתו של הילד למצות את
הפוטנציאל הלימודי הגלום בו ומהווה קרקע פורייה להיווצרותם של יחסים טעונים, קשים
ומעיקים בין ההורים לבין עצמם, בין ההורים לבין מחנכי הילד במסגרת החינוכית אליה הוא
משתייך ובין הילד לשאר בני המשפחה. הכישלון המתמשך של ההורים והמחנכים
המודאגים לסייע לילד להתגבר על קשיו באמצעות ארגז הכלים החינוכי שברשותם מביא
אותם באופן טבעי לפתחם של אנשי הרפואה בכוונה לקבל מענה תרופתי לסבלם.