המרכז ליעוץ והכוונת הורים של פרופ' עמוס רולידר

מצב מלחמה: איך להסביר את המצב לילדים? 


לפיקוד העורף אולי יש הנחיות ברורות, אבל הדרך בה מסבירים לילדים את המצב המורכב הזה היא לרוב הרבה יותר אינטואיטיבית. פרופ' עמוס רולידר ואפרת מונשרי גורן מנסים לרכז את הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת.

שוב טילים ושוב לחץ ושגרה שהופרה, שוב תהיות של הורים איך לדבר עם הילדים ומה לומר להם. ביומיים האחרונים אנחנו נפגשים עם הורים חרדים וחוששים ועם ההתלבטות הגדולה עד כמה לדבר עם הילדים ובעיקר מה לומר להם בזמן אזעקות ואחרי.


לעומת ההנחיות של פיקוד העורף המתייחסות למרחבים מוגנים והתגוננות, לנו קשה לתת הנחיות ברורות כיוון שכל ילד הוא שונה וכל הורה חווה את המצב אחרת ומתנהג באופן שונה. עדיין ריכזנו כאן את הדברים שכדאי לעשות ואיך לדבר עם הילדים על המציאות החדשה במדינה.

מה לא עושים?
לא משקרים: הטיפ הראשון מתייחס דווקא למה לא מומלץ לעשות- לא משקרים. ילדים אמורים להבין את המציאות דרך עינינו וחשוב שהם יידעו שאנחנו מספרים להם את האמת, גם אם היא לא פשוטה. אל תסתירו מהילדים את המצב ואל תספרו שהקאסמים הם זיקוקים.

לא מתעלמים: פגשנו הורים שבחרו לא לדבר על המציאות שהשתנתה, הם שולחים את הילדים לקייטנה או לגן וממשיכים בשגרה. אצל חלקם המציאות באמת נשארה קבועה ואין טילים או קאסמים ואצל חלק המחשבה היא שאם לא נדבר הילד והילד ימשיך בשגרה הקבועה, הוא יהיה רגוע יותר.

לא להגזים ולא להפחיד: לעומת הורים שמסרבים לספר לילד שישנו מצב בטחוני שונה ואיום בטחוני, ישנם הורים המדגישים את המצב ואת האסונות שיכולים להיגרם. מומלץ להימנע מהפחדת הילדים ולנסות להעביר את המציאות בצורה רגועה ואמיתית. אל תשתמשו במילים קשות כמו "מלחמה" ו"אסון" ונסו לא לתאר תסריטים שליליים.

מה כן עושים?
מספרים לילדים את האמת: האמת אמנם מורכבת מהתייחסות פוליטית ומהאזור הגאוגרפי שבו אתם נמצאים ועדיין שבו על הילדים והסבירו להם שהמציאות בימים הקרובים תראה אחרת ונסו לכוון את הדברים לגילאי הילדים.

מותר לפחד ומותר להילחץ: אפשר לספר לילדים שגם אתם חוששים ונלחצים מהאזעקה, אפשר להסביר לילדים מה אתם מרגישם, אבל נסו לעשות את זה באופן רגוע, בלי התפרצויות בכי וקושי.

אמת מותאמת לגיל: חשוב לדבר עם כל ילד בהתאם לגילו. לילדים קטנים נסביר בצורה פשוטה וברורה, עם ילדים גדולים יותר ניתן לדבר על המורכבות ועל המצב. חשוב לענות בצורה קצרה ולא לפרט מדי אלא לאפשר לילד לשאול שאלות ולהקשיב למה שמעניין את הילד.

הילד לא רוצה לדבר: לא להכריח לדבר ולא ללחוץ על הילד לדבר על הפחדים שלו או הלחץ. יש ילדים שלא מעוניינים לשוחח. חשוב לזכור שכל ילד הוא שונה ולא כל ילד מתייחס לאירועים בצורה דומה. אפשר להציע לילדים לצייר או ליצור ואפילו לשחק הרבה, דרך משחק ויצירה ילדים מתארים קשיים ופחדים ואפילו מתמודדים איתם.

הדגישו את מקומות הבטוחים: אנחנו נוטים בימים כאלה להתייחס לקושי ולפחד ואנחנו מציעים להתייחס למקומות הבטוחים ולהנחיות. אפשר להיכנס לאתר פיקוד העורף ולהתעדכן בהנחיות ביחד עם הילדים, אפשר לצייד את המרחב המוגן בבובות שהם אוהבים.

שגרה זה חשוב: שגרה של שעות שינה, הליכה לקייטנה ושעות אכילה חשובים ככל שניתן. מצד שני היו גמישים, אם הילדים מפחדים לישון לבד או מעדיפים לישון במרחב המוגן בימים אלו, זה בסדר. אם ילדים מעדיפים להגיע אתכם לעבודה או מבקשים בימים המתוחים להיות לידכם- קבלו את זה.

סגרו טלוויזיה ופתחו רדיו: מאד מפתה להקשיב לחדשות, להתעדכן ולהבין מה קורה. ההתרחשויות האינטנסיביות והדאגה בהחלט מובנים. מצד שני התעדכנות מול הטלוויזיה כוללת צפייה במראות לעיתים מלחיצים. נסו להוריד את כמות ההתעדכנות שלכם ואם מאד חשוב לדעת מה קורה בכל דקה, פתחו רדיו. אם הילדים צעירים אין טעם שיצפו בטלוויזיה. ילדים גדולים יותר מומלץ לצפות איתם ולתווך את הצפייה.

החדשות בטלוויזיה לא דומות לסרט מפחיד: קיים הבדל מהותי בין הצפייה בחדשות ובין צפייה בתכנית או סרט אלימים. החדשות מציגות משהו שקורה במציאות! מחקרים מראים שילדים נוטים לפחד יותר מצפייה בחדשות אלימות מאשר מצפייה בסרט או תכנית אלימים בגלל העובדה, שהסיפור קרה במציאות. ההיגיון של ילד אומר שאם זה קורה במציאות במקום אחר, זה יכול לקרות גם כאן, בבית: תאונה גדולה, שריפה, רצח, חטיפה, פיגוע ועוד.

המלצות לפי גיל
גיל הרך (גילאי גן):
• מומלץ להימנע מחשיפה של ילדים בגילאים הצעירים לחדשות
• שימו לב - גם אם הם בחדר השני, הם עדיין שומעים וחשים את תגובותיכם ההורים לכן פשוט הימנעו מצריכת חדשות בנוכחות הילדים.
• אם הילד לא מודע למה שקרה ולא שואל מיוזמתו - אין צורך להסביר או להתייחס באופן יזום.
• אם הילד שמע על האזעקות או חווה אותם ומעלה שאלות בנושא – תנו לו מענה אמיתי ומרגיע.למשל: "כן, יש אזעקות. אבל - אתה מוגן בבית שלנו יש לנו מקלט/ אנחנו נוהגים לפי הנחיות הצבא".
• חשוב מאוד לשמור על כל הרוטינות הקבועות וסדר היום – אשר מקנים יציבות וביטחון לילד.

ילדים בגילאי בית ספר יסודי:
• הילדים שומעים את החדשות בסביבתם ולכן על ההורים להתייחס באופן יזום למה שמתרחש.
• יש להתמקד בפרטי האירוע ממקום של ידע על מה שהתרחש (תיאור המקרה) ולא להיכנס לסיפורי זוועה או הפחדות.
• כדאי לנסות לשלוט (עד כמה שניתן) במידע שהילד מקבל. למשל: להגביל את הצפייה בתמונות של טילים.
• כדאי לדבר עם הילדים על הפחד (אם עולה) שמא יקרה דבר כזה אצלנו או בסביבתנו.
• לפעול: ניתן לתרגל יחד מה עושים בעת אזעקה (להחזיר מעט תחושה של שליטה).
• כמובן - להמשיך להקפיד על רוטינות ולא לאפשר מניפולציה בה השיח הזה יהווה תירוץ כלשהו.

 

מתבגרים:
כאן הרבה פעמים ישנה "בעיה הפוכה" – הם נמצאים "בעולם שלהם" ולא מתעניינים בקורה סביבם. אותם דווקא נרצה לחנך למעורבות. לעיתים הם רוצים לשמור על דימוי "קול" ולא להראות את הקושי.
• אפשר "לנצל" חדשות בכדי לפתח דיון - זו הזדמנות מצוינת לשיח משמעותי.
• כל עמדה היא לגיטימית, תנו לבני הנוער להביע עמדה ולנמקה.
• דברו איתם על החששות שלכם, במינו כמובן והקשיבו להם
• עודדו תקשורת עם בני גילם, גם אם מדובר בשיח בסמרטפונים

ואל תשכחו לחבק. בסופו של דבר חיבוק הוא תרופת ההרגעה הטובה ביותר לכולם.
מאחלים ימים רגועים וחזרה לשגרה מהירה.

פרופ' עמוס רולידר ראש המחלקה למדעי ההתנהגות המכללה האקדמית כינרת וראש מרכז רולידר לייעוץ והכוונה הורית. אפרת מונשרי גורן היא אמא לארבעה, מומחית להורות.

פורסם בYnet 11/7/14

 

 יעוץ במרכז רולידר

בתקופה הקרובה לא ניתן לקבל לקוחות חדשים לייעוץ במרכז. אתכם הסליחה.

ניתן לקבל ייעוץ מפרופ' רולידר במסגרת

תכנית הרדיו "רולידר FM" (רדיו קול רגע) בלבד. 

להשתתפות (בשיחת טלפון/ניתן גם באופן אנונימי) יש לשלוח

"בקשת ייעוץ" (ראה בצד ימין בדף הבית) ולפרט בכמה שורות את הסיבה לפניה.

רק פניות מתאימות ייענו

(לא ייענו פניות לייעוץ קליני פרטני)

 

 המעוניינים להזמין את פרופ' רולידר וצוות המרכז

להרצאות ולסדנאות מוזמנים להתקשר לטלפון 054-3315551

 

המעוניינים להגיע להרצאות של פרופ' רולידר

מוזמנים להתעדכן בלוח האירועים באתר (מימין)

 

כל מי שמתנסה בחוויות ההורות יסכים בודאי שגידול ילדים וחינוכם הוא תהליך המשלב הרבה רגעי שמחה, הנאה ואושר בצד רגעים של מבוכה, התלבטות ולא מעט מפח נפש ותסכול. קשיי התנהגות כגון סירוב לשתף פעולה, חוצפה, התקפי זעם, אגרסיביות וחוסר אחריות מצד הילדים יכולים לגרום להרבה רגעים של תסכול, אכזבה ולעתים לפגיעה ביחסים הכוללים בין ההורים והילדים ובין ההורים עצמם.

אני והצוות המיומן במרכז רולידר לייעוץ ולהכוונת הורים מאמינים כי: עיקר קשיי ההתנהגות של הילדים אינו נובע מחוסר הבנה או אי רצון להתנהג באופן נאות אלא מקשיים ביכולת ההבלגה, האיפוק והריסון העצמי של הילדים בהקשר למצבים מסוימים וקשיים טבעיים של ההורים ושל מחנכי הילדים בהגבה נכונה, כזו שתסייע להם להתגבר על הקושי ולהתנהג כך שיוכלו למצות את הפוטנציאל הרב הגלום בהם. המרכז הוקם במטרה להדריך הורים ומחנכים ולתת בידם כלים מעשיים ותמיכה משמעותית בכדי שיוכלו להתמודד בהצלחה עם נושא גידול ילדיהם תוך הקנית תחושת שייכות, עצמאות ואחריות באווירה של שיתוף פעולה וכבוד הדדי.

באתר שלפניכם תמצאו חומרים שיסייעו לכם לקבל החלטת נכונות ומענה לשאלות אופייניות בהם הורים מתלבטים לעיתים קרובות. הינכם מוזמנים ליצור איתנו קשר לקבלת סיוע מקצועי ממני ומצוות המרכז. אשמח גם לבוא אליכם ולתרום מן הידע שלי במתן הרצאות וסדנאות בנושאים המפורטים באתר.

בברכה ובכבוד רב,

פרופ' עמוס רולידר

 

"בבית שאין בו כללים הגורל משתולל
המזל מתעכב והמקרה מבקר
אבל בבית שיש בו כללים
הגורל עושה מה שאומרים לו,
את המזל לא צריכים,
והמקרה נשאר בחוץ,
דופק וצועק ולא יכול להיכנס"

מתוך: "כימים אחדים"
מאת: מאיר שלו